מצודת דוד על ירמיהו מ״ב

1 תפל נא. בקשו ממנו להתפלל בעדם אל ה׳:

2 כאשר עיניך ראות אותנו. שאנחנו מתי מספר:

3 ויגד לנו. ר״ל התפלה תהיה שיגיד לנו את הדרך וכו׳ אם ללכת למצרים או להשאר כאן:

4 ואת הדבר וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

5 שמעתי. קבלתי אמריכם והנני מתפלל:

6 אתכם. ר״ל על שאלתכם:

7 לא אמנע. מבלי להגידה:

8 דבר. שום דבר:

9 והמה. השרים והעם:

10 לעד אמת ונאמן. ר״ל המקום יהיה בנו לעד אמת שקבלנו על עצמנו לעשות כפי שתאמר לנו בשמו ויהיה נאמן עלינו להפרע מאתנו אם לא ככל הדבר וכו׳ כן נעשה:

11 אם טוב. בין שיהיה הדבר טוב בעינינו בין שיהיה רע בעינינו נשמע בקול ה׳:

12 למען. בעבור זה ייטב לנו כאשר נשמע בקולו:

13 ויהי מקץ. מעת ששאלו ממנו לחלות פני ה׳:

14 ובניתי אתכם. ר״ל יפרו וירבו בה ולא יגלו עוד ממנה:

15 ונטעתי. הוא כפל ענין במ״ש:

16 כי נחמתי. חשבתי מחשבה אחרת על הרעה שעשיתי להם כי לא אוסיף עוד להרע להם:

17 אשר אתם יראים מפניו. ר״ל הדבר אשר אתם יראים מפניו והוא מהריגת גדליה כמ״ש למעלה:

18 ממנו. מן הדבר ההוא לא תיראו כי נ״נ לא ירע עמכם בעבור זה:

19 ולהציל אתכם. לבל יוכל להרע עמכם:

20 ואתן. ועוד אתן אתכם לרחמים לפניו וירחם אתכם:

21 והשיב אתכם. ר״ל הגולה מעמכם לבבל ישיבם מרצונו אל ארצם:

22 לבלתי שמוע. ר״ל ואם גם עתה אחר ששמעתם דבר ה׳ לא תשבו פה ותמאנו לשמוע דבר ה׳:

23 לאמר. כי תאמרו נבא למצרים אשר שם לא נראה מלחמה כי בהיותכם פה תפחדו ממלחמת הכשדים:

24 וקול שופר. הדרך לתקוע במלחמה בשופרות:

25 לא נרעב. לא כמו בכאן שהרעב מתמיד:

26 ושם נשב. ולא נהיה גולים משם:

27 ועתה. הואיל וכן תאמרו לכן שמעו וכו׳:

28 שום תשימון. אם תחשובו לבוא שמה מדעת ומרצון:

29 ובאתם. ר״ל וכן תעשו בפועל לבא שמה ולגור בה:

30 אשר אתם יראים. הוא חרב הכשדים:

31 שם ידבק אחריכם. יהיה דבוק בכם ללכת אחריכם שם ולתוספת ביאור אמר מצרים:

32 ושם תמותו. בחרב וברעב:

33 ויהיו כל האנשים. כל החפצים ללכת שמה כולם ימותו איש לא נעדר ולא ישאר שארית מה לפי גודל הרעה שאביא עליהם:

34 כאשר נתך. כמו שנשפך אפי וכו׳:

35 לאלה. כולם יאמרו בשבועתם אם עשיתי כזאת אהיה כמו אלה הבאים למצרים:

36 ולשמה. כולם יתמהו על גודל מפלתכם:

37 ולקללה. המקלל את מי יתלה הקללה בכם לומר שיהיה מקולל כמותכם:

38 ולחרפה. כולם יחרפו אתכם:

39 ולא תראו. כאשר תלכו מפה לא תשובו עוד לראות את המקום הזה:

40 דבר וכו׳. אמר שוב להתרות בהם:

41 ידוע תדעו. בבוא עליכם הצרה תדעו שאני התריתי בכם היום ואמרתי שכן יהיה:

42 כי התעיתם. בדברו עמהם ראה בפניהם שלא היו חפצים להשאר במקומם ולכן אמר באמת עשיתם טעות גדול בנפשותיכם אשר אתם שלחתם אותי וכו׳ כי אילו לא שלחתם הייתם שוגגין ועכשיו אתם מזידין:

43 ולכל. ר״ל וכמו שלא שמעתם מאז לכל אשר שלחני אליכם:

44 ועתה וכו׳. חזר להתרות בהם שוב למען ידעו בבוא הרעה: